חוקי התנועה של ניוטון

החוק הראשון של ניוטון

התמדה

לפני שנדון באופן שבו אפשר להשפיע על תנועתו של גוף, נשאל את עצמנו מה יקרה לגוף אם לא ננסה להשפיע על תנועתו. מתברר כי במקרה כזה הגוף ממשיך בתנועתו תוך שמירה על מהירותו - גודלה וכיווּנה . אין צורך בהשפעה חיצונית כדי להמשיך ולקיים את התנועה - התנועה מתקיימת מטבעה. כדי להפסיקה יש צורך לפעול מבחוץ.

זהו חוק ההתמדה. זהו הראשון בשלושת חוקי התנועה של ניוטון. במציאות היומיומית גופים אינם משמרים את תנועתם מפני שקשה מאוד להימנע מהשפעות חיצוניות. החיכוך הוא מן הגורמים הרוֹוחים המשפיעים על תנועת הגוף גם כאשר איננו מעוניינים בכך. אף על פי כן אפשר להבחין בהתמדה, אם נואיל להתבונן במציאות בעיניים בוחנות.

לדוגמה: בעקבות השלכתו של גוף הוא ממשיך בתנועתו למרות שהוא נפרד מן הגורם המשגר.

דוגמה אחרת: גוף שנזרק כלפי מעלה, ממשיך לנוע כלפי מעלה גם לאחר שנפרד מן הזורק, וכל זה למרות שהוא נמשך כלפי מטה כמו כל גוף אחר.

דוגמה נוספת: גופים ממשיכים לנוע על מסילות אופקיות גם לאחר שחדל לפעול עליהם כל כוח מניע והם מרחיקים לכת יותר ככל שהחיכוך קטן יותר.